פסק-דין בתיק ע"ע 10659-04-11

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין כדן יחיד; בתיק ק"ג 5522-07-10), בו נפסק כי על המשיבה מס' 1, מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (להלן: " מקפת"), להעביר מחצית מהפנסיה המוקדמת המשולמת על ידה למערער "כצינור" ממקום העבודה בבית החולים הדסה, לידי המשיבה מס' 2, גב' נאוה רחל אלון (להלן: " המשיבה").

2.         לאחר עיון בכל חומר התיק, ובחינת טענות הצדדים, נחה דעתנו, כי התוצאה אליה הגיע בית הדין קמא כמפורט לעיל, הינה התוצאה הנכונה ואין מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית הדין קמא לעניין זה.

3.         לדידנו, ככל שסמכותנו לדון בתיק אינה מוטלת בספק, על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, אזי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו.

אולם גם אם הייתה מתעוררת שאלת הסמכות, עדיין יש לשים לב לכך, שלמעשה, בית הדין הרבני, בהחלטתו מיום 23.11.09, לאור בקשת מימוש העיקולים שהגישה המשיבה אליו, פסק על בטלות צו העיקול שהוטל על הכספים המגיעים למערער מהדסה, " כך שהאישה, נאוה אלון, תקבל את חלקה המגיע לה לפי הסכם הגירושין". במילים אחרות, בית הדין הרבני נדרש לסוגית פרשנות הסכם הממון, ופירש אותו כפי שפירש אותו מאוחר יותר בית הדין האזורי, ולאור זאת קבע על בטלות צו העיקול של כספי הדסה ועל זכאות המשיבה לקבל את מחצית הפנסיה המוקדמת.

במצב דברים זה, אכן לא מתעוררת שאלת פרשנות הסכם הממון, ולפיכך מקפת פעלה כדין כשפנתה לבית הדין לעבודה בדרך של טען ביניים.

4.         סיכומו של דבר, לאור האמור, ערעור המערער נדחה בזאת.

5.         תוך 30 יום מהיום ישלם המערער למקפת שכר טרחת עורך דין בסך של     5,000 ש"ח ותוך אותו מועד ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך של    10,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ג (24 אפריל 2013), בנוכחות הצדדים.